עיונים בחינוך יהודי

בלשון רבים: אתגרי הפלורליזם בחינוך יהודי - עיונים בחינוך יהודי (כרך י"ד)
בלשון רבים: אתגרי הפלורליזם בחינוך יהודי - עיונים בחינוך יהודי (כרך י"ד). ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מגנס, האוניברסיטה העברית; 2014.Abstract
השימוש במונח פלורליזם בשדה החינוך היהודי נהיה שכיח ולעיתים מכוון למשמעויות שונות. ספר זה הנו תרומה משותפת של חוקרים ומחנכים להעמקת הדיון במושג "פלורליזם" ובהשתמעויותיו לחינוך יהודי בארץ ובתפוצות. הספר מבקש ליצור שפה לבירור הדילמות, היעדים האפשריים, המחירים כמו גם היתרונות שצומחים מן המפגש בין פלורליזם לבין חינוך יהודי.
בירור המונח "פלורליזם" והבחנה בינו לבין סובלנות, רלטיביזם ומונחים משיקים אחרים, מעסיק אחדים ממאמרי הספר. בחלק הפילוסופי של הספר מציעים מאמרים שונים בסיס לחיבור או להנגדה בין חינוך יהודי ופלורליזם. מאמרי החלק הפדגוגי של הספר מציעים תשתיות תיאורטיות לפלורליזם בחינוך יהודי ודנים בפוטנציאל החינוכי שלהן. חלק זה כולל גם התבוננות רפלקטיבית של חוקרים-מחנכים על פרקטיקות שלהם המתקיימות בהקשר פלורליסטי ומציבות שאלות מאתגרות בפני החינוך היהודי. החלק האחרון של הספר מציג מחקרי שדה המתארים ומציעים דרכי ניתוח והמשגה למסגרות של חינוך יהודי פלורליסטי. הצבת מאמרי ההגות, התיאוריה והמחקר זה בצד זה מבליטה את ריבוי הדרכים לתאר ולנתח את התופעה של חינוך יהודי פלורליסטי בהקשרה הריאלי בישראל ובתפוצות.
השפה העברית בעידן הגלובליזציה - עיונים בחינוך יהודי (כרך י"ב)
נבו נאוה, אולשטיין עלית ed. השפה העברית בעידן הגלובליזציה - עיונים בחינוך יהודי (כרך י"ב). (נבו נאוה, אולשטיין עלית). ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מגנס, האוניברסיטה העברית; 2007.Abstract

הספר "השפה העברית בעידן הגלובליזציה" פונה לחוקרים, למורים העוסקים בהוראת העברית בשדה ולאוהבי השפה ומאפשר עיון מקיף בסוגיות מגוונות ובהיבטים שונים הנוגעים לעברית. המאמרים הנכללים בספר מביאים אל קדמת הבמה דיון בשאלות מחקריות העוסקות בעברית בהקשריה הלשוניים, התרבותיים והחברתיים בישראל ובעולם, כמו גם הצגה וניתוח של תכניות לימודים עדכניות להוראת עברית כלשון נוספת והרהורים באשר למצבה הנוכחי של העברית ולעתידה בישראל ובתפוצות. בספר שלושה שערים. השער הראשון בוחן נושאים אלה: מרחב הקיום של העברית במציאות הנובעת מיחסי ישראל-תפוצות; העברית באוניברסיטאות באירופה ובאמריקה; הדילמה הנוגעת ללשון התפילה; קשיי הקורא המודרני הבא להתמודד עם טקסט יהודי קלסי; השינויים בשפה במישורים הלשוני והחוץ-לשוני; הישגיהם של תלמידים עולים בעברית הלימודית-אקדמית; הביסוס התיאורטי בפיתוח תכניות לימודים בעברית כשפה ראשונה ושנייה; מדיניות לשונית בישראל כחברה רב-לשונית ורב-תרבותית. השער השני מציג תכניות לימודים חדשות ללומדי עברית בגיל הרך, בבית הספר היסודי ובכיתות חטיבת הביניים והחטיבה העליונה בתפוצות, כמו גם במגזר הערבי בישראל. בשער השלישי מובעים הרהורי דאגה באשר לעתידה של העברית בישראל ובתפוצות בעידן הגלובליזציה.

ייחודו של הספר מתבטא בכמה מישורים: שילוב בין תיאוריה למעשה; טיפול בייצוגים שונים של העברית - כשפה ראשונה, כשפה שנייה וכשפת מורשת בפזורה היהודית; התייחסות ללומדי עברית בגילאים שונים; בירור סוגיית העברית במגוון אוכלוסיות שצורכיהן שונים אלה מאלה – דוברי עברית מלידה, עולים, המגזר הערבי וקהילות התפוצה.