The increased contact between diverse cultures in recent years has precipitated growing interest in research on biculturalism. Due to migration, globalization, travel, media and electronic communication, people have closer acquaintance with diverse cultures and ethnic groups than ever before (Nguyen & Benet-Martínez, 2007). This fact is increasingly of more significance in the study of contemporary identity formation. Scholars have been interested in biculturalism as a prime illustration of the modern phenomenon of identity negotiation against the backdrop of the availability of social identities, the fluidity of social interactions and the multiplicity of choice available to the individual who comes into contact with more than one culture. This research aims to examine the process of bicultural identity negotiation within the specific context of the bicultural couple, extending and adapting two existing models of bicultural assessment from the bicultural individual and applying it to the bicultural couple: the bi-dimensional acculturation model (Berry, 1990, 1997, 2003) and the Bicultural Identity Integration model – BII (Benet-Martínez, 2010). The new conceptualization and measurement will be applied to religious-secular mixed couples in Israel - 'bicultural' Israeli couples in which one spouse defines him/herself as religious and the other as secular. Specifically, the study will examine the relationships between the level and patterns of marital bicultural identities and three central psychological aspects of marital functioning: (a) marital satisfaction (b) the level of differentiation of self, and (c) conflict resolution styles. This study will employ questionnaires measuring aspects of marital functioning which are existing validated measures widely used in marital research. The questionnaires derived from the new conceptualizations of biculturalism put forward in this study will be developed within the framework of the research, based on a preliminary qualitative phase using an exploratory mixed methods design (Creswell, 2005). Examining religious-secular bicultural couples is of particular relevance in the Israeli context, where there are deep divides between the religious and secular subgroups, but also a great deal of shared interaction and exchange in day to day life. In some sense, bicultural couples reflect on a small scale the broader cultural divides within Israeli society, and hence their study promises interesting and highly relevant insights with regard to Israeli society at large. Examining the patterns of interaction that contribute to strong relationships amongst couples who must bridge cultural divides within their marriages and resolve conflict stemming not only from personal, but from cultural differences as well, may have theoretical implications for conflict resolution within the broader society suffering from cultural alienation amongst different subgroups.

The objective of the thesis, is to understand the structuring of the cultural attitude to the stranger as it transpires from the literary formation of Esau and Zipporah in the biblical narrative and the Midrashic narrative as a basis for educational perception in the field of Jewish teaching. As educators, involved in the mediation of Jewish texts to their students, we wish to investigate not only what the attitude is to the stranger characters who appear in the narrative but rather also what this attitude can teach us about the appropriate educational method when we come to deal with the attitude to male and female stranger characters in general.

מחקרי עוסק בתולדות תרבות הלימוד החז"לית כפי שהיא משתקפת בספרותם ובהשוואה לחברות הלא-יהודיות שסבבו אותם. עיסוק מרכזי שלי הוא הניסיון לשחזר את "סדרי השיח" של החכמים באמצעות ניתוח של מקורות המתארים דיאלוגים בין מורים ותלמידים.    

מדרש קהלת רבה א'-ו'

מהדורה ביקורתית על פי כתבי יד וקטעי גניזה עם מבוא, מסורת המדרש, חילופי נוסח ופירוש

מאת מנחם הירשמן

בסיועו של שאול ברוכי

מדרש קהלת רבה הוא מדרש שנערך בארץ ישראל במאה השישית או בראשית המאה השביעית. הוא מכיל את התמודדותם של חז"ל עם אחד הספרים המאתגרים במקרא, והינו אוצר יקר של מחשבת חז"ל על האדם ועל המוות והשמחה. המדרש מופיע כאן לראשונה במהדורה ביקורתית על פי כתבי יד וקטעי גניזה עם מבוא ופירוש יחד עם מדרש קהלת זוטא.

ההלכה היא התרחשות תרבותית ולא רק ספרות הלכתית. ממילא פילוסופיה של ההלכה אמורה לעסוק גם בפילוסופיה של ההתרחשות ההלכתית. למרבה הפלא פילוסופים של ההלכה לא עסקו עד כה בהתרחשות עצמה. החוקרים שמאמריהם מכונסים בספר מנסים להתמודד עם האתגר הזה. ברם עיסוק בכך טומן בחובו סתירה פנימית, שכן התרחשות היא דבר-מה שלא ניתן להמשיגו במילה כתובה, ועל כן המאמץ הנעשה פה דורש מאתנו מסע מרתק של הליכה בין האפשרי לבלתי אפשרי.

מה טיבה של ההלכה כהתרחשות? מהו הידע הטמון בעשייה ההלכתית שאינו ניתן להמשגה ולכתיבה? כיצד התובנה שההלכה היא בעיקר ההתרחשות משנה לחלוטין את תחום הפילוסופיה של ההלכה?

פילוסופים של ההלכה לא עסקו עד כה בהלכה כהתרחשות, והכותבים בקובץ – חוקרים מתחומי דעת מגוונים – מנסים להתמודד עם אתגר חדש זה כשהם מביאים עמם כלים מתחום הפילוסופיה, מחשבת ישראל, פרפורמנס, קולנוע, דינמיקה קבוצתית, קוגניציה, מגדר ועוד. הללו מעצבים מחדש מרחב ושיח בפילוסופיה של ההלכה.

רוזנק, מ' (2015). הוראת תרבות ישראל: בין הערכי לרלוונטי. ירושלים: מרכז מלטון; תל אביב: מכון מופ"ת.

מטרתו של הספר לעורר דיון מעמיק בדרכי ההוראה של המקורות והמסורת היהודית, ולהעשיר דיון זה בהצגת גישת ההוראה הערכית-רלוונטית למורים ולמחנכים בחינוך היהודי הפורמלי ובחינוך הבלתי פורמלי. גישה זו נועדה לעורר דיאלוג בין התלמידים לבין המקורות והמסורת, בין התלמידים לבין עצמם ובינם לבין המחנכים. אך יותר מכך, הגישה הערכית-רלוונטית מבקשת לעורר דיאלוג בין ציבורים בעלי תפיסות יהודיות שונות, להציע שפה יהודית הולמת, אותנטית ורלוונטית, תחת מכנה משותף תוכני-ערכי ומתוך כבוד והערכה הדדית, בלי שאיש יחוש כאילו הוא ויתר מראש על השקפתו. כל אחד ואחת יחוש כי הוא מוצא עצמו מועשר בהשקפותיהם של האחרים. הספר כולל גם רעיונות ודוגמאות ליישום העקרונות החינוכיים הלכה למעשה.

על המחבר

פרופ' מיכאל רוזנק ז"ל, שלימד שנים רבות במרכז לחינוך יהודי ע"ש מלטון באוניברסיטה העברית, ייסד תחום אקדמי חדש ומוכר כיום בארץ ובעולם כ"פילוסופיה של החינוך היהודי". הספר שמונח לפנינו משמש דוגמה ייחודית ליצירה בתחום זה, המשלבת עומק אקדמי עם אוריינטציה חינוכית מובהקת. בכך הוא משקף נאמנה את מפעל החיים של פרופ' רוזנק, אשר היכרותו האינטימית עם המקורות הקנוניים של המורשת היהודית, ידיעותיו הרבות במחשבת ישראל לדורותיה, וכן התמצאותו בספרות החינוכית על כל ענפיה, שימשו כמשאבים נאמנים בכינון תחום חשוב זה. (פרופ' מנחם בן ששון, נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים)

האוניברסיטה העברית בירושלים – המרכז לחינוך יהודי ע"ש מלטון, מכון מופ"ת והוצאת רכס הוציאה לאור סדרה חדשה "הספרייה לחינוך יהודי ע"ש מיכאל רוזנק". זהו הספר הראשון שיצא בסדרה זו.

This volume of essays presents a compelling and comprehensive analysis of the intriguing issue of the gift of the land of Israel and the fate of the Caananites as presented in diverse biblical sources. Jewish thought has long grappled with the moral and theological implications and challenges of this issue. Innovative interpretive strategies and philosophical reflections were offered, modified, and sometimes rejected over the centuries. Leading contemporary scholars follow these threads of interpretation offered by Jewish thinkers from antiquity to modern times.

הספר עץ חיים ועץ הדעת הוא פרי מפגש עמוק ורגיש בין אחד מגדולי הפילוסופים של החינוך היהודי במאה העשרים לבין פרשת השבוע. הספר עוקב ביד אמן אחר התובנות החינוכיות, הפסיכולוגיות והערכיות הטמונות בסיפורי התורה ומוביל את הקורא לתהות על שאלות כגון מתי אדם מתבגר? מה באמת שווה ללמוד ולדעת? כיצד ניתן להתמודד באופן עמוק ופורה עם זיכרונות, מחלות, אתגרים משפחתיים וציפיותינו מהעתיד? כיצד מחנכים לזהות יהודית בעולם פתוח? ספר זה הוא אוצר בלום של רעיונות הנובעים מפרשת השבוע, המעשיר את הקורא בתובנות יסוד של הפילוסופיה של החינוך.

מתוך המהדורה האנגלית של הספר
"ספרו של מייק רוזנק, עץ חיים עץ הדעת, הוא חיבור מבריק שמצליח להטיל אור על פרקי התורה ושדה החינוך ומצביע על תובנות עמוקות הנוגעות למצב האנושי. רוזנק הצליח להצויא תחת ידיו ספר עשיר באופן מדהים, הכתוב בחן השמור רק לו. ספר זה ראוי שישפיע השפעה עמוקה על לומדי היהדות והחינוך בשנים הבאות. זהו הישג מדהים."
(פרופ' דניאל פקרסקי, אוניברסיטת ויסקונסין, מדיסון)

"מיכאל רוזנק אוחז בידיו את חוכמת התורה, חוכמת החינוך וחוכמת החיים. מחשבותיו הרוויות בלמדנותו יסייעו להורים ולמורים לרכוש את התובנות המצויות בתורה על אודות הוראה ולימוד. הספר הזה יעזור להם לגדל דור שמרגיש בבית בעולם המקורות היהודיים ובמרחבי העולם הגדול; לגדל דור שנחוש לכונן זיקה עמוקה בין שני העולמות הללו."
(פרופ' ארנולד אייזן, מדעי הדתות, אוניברסיטת סטנפורד; נגיד הסמינר התיאולוגי היהודי)

פרופ' מיכאל רוזנק (2013-1932), ממייסדי תחום מחקר הפילוסופיה של החינוך היהודי, שימש כפרופסור לפילוסופיה של החינוך היהודי באוניברסיטה העברית והיה ממייסדי מכון מנדל למנהיגות חינוכית וממוריו הבכירים.. כתיבתו עסקה בפילוסופיה של החינוך ובעיקר בממדים התיאולוגיים של המחשבה החינוכית. פרופ' רוזנק עלה ארצה בשנת 1957 והתגורר בירושלים.

These six elegant and beautifully written essays remind the reader of the power of ideas and the great depth of Michael Rosenak's thinking. Investigating key themes of his long and distinguished career as teacher, scholar, mentor and philosopher, Rosenak touches upon some of the core issues of contemporary Jewish life and teases out the implications for education in our time. As always, he asks the most interesting questions and guides his readers along a path of understanding and exploration.