Bekerman Z, McGlynn C eds.
Addressing Ethnic Conflict through Peace Education: International Perspectives
. Palgrave Macmillan; 2007. Available from:
לקנייהThe volume brings together an outstanding group of international scholars from the field of peace/co-existence education and education for social cohesion to build understanding of the impact of sustained educational efforts towards peace, co-existence and reconciliation in countries emerging from protracted conflict. It explores the impact of innovative long term methods of pursuing peace and reconciliation such as the creation of integrated schools and/or policy whose central aim is the celebration of diversity and rejection of prejudice in countries where prolonged interracial or interethnic conflict has scarred society.
Cohen J.
Philosophers and Scholars: Wolfson, Guttmann and Strauss on the History of Jewish Philosophy
.; 2007. Available from:
לקנייהJonathan Cohen brings together the views of three of the greatest scholar-thinkers in the area of Jewish philosophy of the twentieth century, Harry Austryn Wolfson (1887-1974), Julius Guttmann (1880-1950), and Leo Strauss (1899-1973). Each thinker's construction of Jewish philosophy is presented through individual definitions of Judaism and philosophy, understandings of its historical development, and analyses of the canons used in interpretations of Jewish philosophical texts.
נבו נאוה, אולשטיין עלית eds.
השפה העברית בעידן הגלובליזציה - עיונים בחינוך יהודי (כרך י"ב)
. ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מגנס, האוניברסיטה העברית; 2007.
הספר "השפה העברית בעידן הגלובליזציה" פונה לחוקרים, למורים העוסקים בהוראת העברית בשדה ולאוהבי השפה ומאפשר עיון מקיף בסוגיות מגוונות ובהיבטים שונים הנוגעים לעברית. המאמרים הנכללים בספר מביאים אל קדמת הבמה דיון בשאלות מחקריות העוסקות בעברית בהקשריה הלשוניים, התרבותיים והחברתיים בישראל ובעולם, כמו גם הצגה וניתוח של תכניות לימודים עדכניות להוראת עברית כלשון נוספת והרהורים באשר למצבה הנוכחי של העברית ולעתידה בישראל ובתפוצות. בספר שלושה שערים. השער הראשון בוחן נושאים אלה: מרחב הקיום של העברית במציאות הנובעת מיחסי ישראל-תפוצות; העברית באוניברסיטאות באירופה ובאמריקה; הדילמה הנוגעת ללשון התפילה; קשיי הקורא המודרני הבא להתמודד עם טקסט יהודי קלסי; השינויים בשפה במישורים הלשוני והחוץ-לשוני; הישגיהם של תלמידים עולים בעברית הלימודית-אקדמית; הביסוס התיאורטי בפיתוח תכניות לימודים בעברית כשפה ראשונה ושנייה; מדיניות לשונית בישראל כחברה רב-לשונית ורב-תרבותית. השער השני מציג תכניות לימודים חדשות ללומדי עברית בגיל הרך, בבית הספר היסודי ובכיתות חטיבת הביניים והחטיבה העליונה בתפוצות, כמו גם במגזר הערבי בישראל. בשער השלישי מובעים הרהורי דאגה באשר לעתידה של העברית בישראל ובתפוצות בעידן הגלובליזציה.
ייחודו של הספר מתבטא בכמה מישורים: שילוב בין תיאוריה למעשה; טיפול בייצוגים שונים של העברית - כשפה ראשונה, כשפה שנייה וכשפת מורשת בפזורה היהודית; התייחסות ללומדי עברית בגילאים שונים; בירור סוגיית העברית במגוון אוכלוסיות שצורכיהן שונים אלה מאלה – דוברי עברית מלידה, עולים, המגזר הערבי וקהילות התפוצה.